כאשר מגיעים לחולה המתלונן על כאבים בחזה, הצעד הראשון הוא הצגה עצמית והרגעת המטופל (שכן סטרס מעלה את תצרוכת החמצן של הלב). יש להושיב את החולה בתנוחה הנוחה לו (לרוב חצי ישיבה להקלת הנשימה) ולספק חמצן במידת הצורך.
מניעת מאמץ גופני לחלוטין - חל איסור מוחלט לאפשר לחולה ללכת או להתאמץ, שכן הלב פועל תחת חוסר חמצן קיצוני ועלול להידרדר לדום לב בשניות.
מתן אספירין במינון של 160–325 מ"ג (מקובל 300 מ"ג) בלעיסה מונע הצטברות טסיות דם נוספות על גבי הקריש הקיים ובכך מסייע למנוע את החמרת החסימה בעורק הכלילי.
לפני מתן אספירין, חובה לשלול באופן פעיל את התוויות הנגד הבאות: רגישות ידועה לתרופה (אלרגיה), כיב פפטי פעיל (אולקוס), דימום אקטיבי ממערכת העיכול (כגון דם בצואה, צואה שחורה/זפתית או טחורים מדממים אקטיבית), והיסטוריה של ניתוח גדול או טראומה משמעותית לאחרונה.
איזו פעולה טיפולית מחויבת בשטח לפני מתן אספירין בלעיסה בחשד לאוטם בשריר הלב?