בסוכרת קיימים שני מצבי חירום המהווים סכנת חיים מיידית:
מצב מסוכן ופתאומי ביותר המתפתח תוך דקות. נגרם עקב נטילת מינון יתר של אינסולין או תרופות לסוכרת ללא אכילה מספקת, מאמץ גופני חריג, הקאות או מחלת חום.
סימנים: ירידה מהירה במצב ההכרה, בלבול, אי-שקט או כעס, רעד, חיוורון, זיעה קרה, דופק מהיר (טכיקרדיה) ופרכוסים.
טיפול: במידה והחולה בהכרה ומסוגל לבלוע – מתן גלוקוג'ל (עד 2 שפופרות) או שתייה מתוקה. במידה והחולה מחוסר הכרה – שמירה על נתיב אוויר, מתן חמצן והזמנת צוות טיפול נמרץ מיידית.
מתפתח באיטיות לאורך שעות או ימים. נגרם עקב אי-נטילת אינסולין/תרופות, זיהום נלווה או אכילת יתר של פחמימות. בהיעדר אינסולין, התאים מפרקים שומנים ומייצרים חומצות (חמצת קטוטית / DKA).
סימנים: ירידה איטית במצב ההכרה, דופק מהיר, נשימות מהירות ועמוקות (דפוס נשימה ייחודי המכונה נשימת קוסמאול Kussmaul), עור אדום, חם ויבש, צמא קיצוני, ריח אצטון פירותי מהפה והשתנה מרובה.
טיפול: אבטחת נתיב אוויר, מתן חמצן, מתן נוזלים למניעת התייבשות ופינוי לבית החולים.
קצב ההידרדרות של חולה בהיפוגליקמיה מהיר ואגרסיבי משמעותית בהשוואה להיפרגליקמיה. חוסר סוכר במוח מוביל לנזק מוחי בלתי הפיך תוך דקות ספורות, ולכן מתן סוכר לחולה בהיפוגליקמיה קודם לכל!
איזה ממצבי החירום בסוכרת מתאפיין בהידרדרות מהירה ביותר, זיעה קרה, חיוורון ורעד?