לאחר עצירת דימומים פציאליים ואבטחת נתיב האוויר עם קיבוע עמוד שדרה צווארי (A), ממשיכים בשלבי הסקר הראשוני:
הערכת נשימה גסה: בדיקת קצב, עומק, סדירות, ועליית בית החזה בצורה סימטרית. חשיפת בית החזה וסריקה מהירה לאיתור פגיעות חודרות, דימומים או פצעים. במידה ונמצא פצע חודר בבית החזה – יש להניח מיד חבישה אוטמת עם שסתום חד-כיווני (כגון שסתום אשרמן) המונע כניסת אוויר לחלל הפלורלי בזמן שאיפה, אך מאפשר יציאתו בזמן נשיפה.
בדיקת דופק רדיאלי (הערכת קצב, עוצמה וסדירות), בדיקת מילוי נימי וטמפרטורת עור. דופק מהיר וחלש בשילוב עור חיוור, קר ולח מעידים על הלם תת-נפחי (היפווולמי). במידה ואין דופק רדיאלי – נבדוק דופק מרכזי (קרוטיד/פמורלי), ואם אין דופק יש להתחיל מיד בהחייאה. עצירת שטפי דם פעילים שאינם פורצים מבוצעת בשלב זה.
הערכה חוזרת של רמת ההכרה לפי סולם AVPU, בדיקת אישונים (גודל, שוויון ותגובה לאור), ובדיקת תחושה, מוטוריקה וסנסוריות ב-4 הגפיים (בדיקת מוטוריקה ותחושה פריפרית).
הפשטת הפצוע לאיתור פגיעות ושטפי דם נסתרים בהתאם לקינמטיקה של הפציעה. חובה לכסות את הנפגע מיד בתום הבדיקה בשמיכה טרמית או שמיכה יבשה כדי למנוע היפותרמיה (אשר פוגעת במנגנון קרישת הדם) ולשמור על צנעת הפרט.
מהו הטיפול המיידי הנכון ביותר בשטח לפצוע טראומה המציג פצע חודר בבית החזה?