עצירת דימומים בשטח

לחץ ישיר ועקיף, טכניקות חבישה והתוויות להנחת חסם עורקים

שטפי דם חיצוניים – שיטות עצירה וחסימת עורקים בשטח

דימום חיצוני מסיבי הוא גורם מוות בר-מניעה עיקרי בטראומה, והטיפול בדימום פורץ קודם לכל שלבי הטיפול האחרים. סדר הפעולות והטכניקות לעצירת דימום בגפיים בשטח:

1
לחץ ישיר על מקום הדימום

הפעלת לחץ פיזי ישיר מיידי על מקור הדימום, והנחת תחבושת אישית לוחצת. במידה והדימום נמשך והחבישה ספוגה בדם, מניחים מעליה חבישה נוספת המפעילה לחץ מוגבר (כגון משולש לחץ/קשירת ברז).

2
לחץ עקיף – חסם עורקים (Tourniquet)

במידה ולחץ ישיר אינו יעיל, אינו אפשרי, או שקיימת התוויה ייעודית – יש להניח חסם עורקים מודרני (כגון CAT) כ-5 עד 10 ס"מ פרוקסימלית (מעל) מקור הדימום (ולא על מפרק). חסם העורקים עוצר לחלוטין את זרימת הדם הלארויה לגפה. חובה לרשום את שעת ההנחה המדויקת ב-4 ספרות במקום בולט (על גבי החסם או מצח המטופל).

🚨 התוויות להנחת חסם עורקים מיידי בשטח

נחלקות לשתי קטגוריות עיקריות:

  • התוויות רפואיות/מקצועיות (סיבתיות): קטיעה מלאה או חלקית של איבר, דימום עורקי מסיבי בלתי נשלט בירך, דימום משבר פתוח, או דימום שלא נעצר בלחץ ישיר.
  • התוויות נסיבתיות (תנאי שטח וזירה): חושך מוחלט, זירת סכנה אקטיבית (זירת ירי, פיגוע, כביש סואן, שריפה), אירוע רב-נפגעים (אר"ן) עקב ריבוי פצועים ומחור בכוח אדם, או פצוע המצריך החייאה מקבילה.

🎯 בחן את עצמך!

באיזה מהמקרים הבאים קיימת התוויה נסיבתית (תנאי שטח) להנחת חסם עורקים מיידי בגפה?

א. דימום ורידי קל ביד באור יום מלא ובסביבה בטוחה לחלוטין.
ב. דימום גלוי בגפה של פצוע הנמצא בזירת אירוע פעילה ותחת איום סביבתי מיידי.
ג. המטופל מתלונן על כאבי גב חזקים עם תחושת נימול ברגליים.