הרעלת סמים או תרופות ומנת יתר (Overdose - OD) מוגדרות כנטילת כמות יתר של תרופה או סם, באופן שמפריע לפעילותו התקינה של הגוף ועלול להשפיע קשות על בריאות החולה ואף לסכן את חייו באופן מיידי.
תארו לעצמכם שגוף האדם הוא מערכת הפעלה של מחשב או סמארטפון. סמים ותרופות הם כמו "תוכנות חיצוניות". במינון נכון, הן עוזרות למערכת לתפקד או לתקן באגים (כמו תרופות מרשם). אבל ברגע שמורידים "קובץ פגום" או מעמיסים על המעבד יותר מדי פקודות בבת אחת (מנת יתר), המערכת נכנסת ללופ, קופאת לחלוטין וקורסת (חוסר הכרה ודיכוי נשימתי).
מבחינה טוקסיקולוגית, אנו מחלקים את רוב החומרים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית לשתי קבוצות עיקריות, כאשר כל סם עלול לגרום לדיכוי של המערכת אם הוא ניטל במנת יתר:
חומרים אלו מאטים ומדכאים את פעילות מערכת העצבים המרכזית. מנת יתר של אופיאטים מאופיינת בשילוב של סימנים קלאסיים המהווים סכנת חיים חריפה.
הסימנים הקלאסיים למנת יתר מאופיאטים:
חומרים אלו מעוררים את מערכת העצבים המרכזית (מפעילים בעוצמה את המערכת הסימפתטית), גורמים להזיות, שינויים בתפיסה, חוסר מנוחה, מתח נפשי עז, טכיקרדיה (דופק מהיר) ועלייה חדה בלחץ הדם.
נערים או צעירים הנוטלים כדור אקסטזי במסיבה חשים מרץ רב, רוקדים ומשתוללים במשך שעות. הסם מעורר את המערכת הסימפתטית ופוגע במנגנון ויסות החום של המוח (בהיפותלמוס). השילוב של השתוללות פיזית, טמפרטורה סביבתית גבוהה ואיבוד מנגנון קירור הגוף מוביל למכת חום אקטיבית קטלנית! מטופל כזה יימצא שרוע על הרצפה במצב של חוסר הכרה, עם עור סמוק, חם ויבש מאוד למגע ודופק מהיר ביותר, ויש לטפל בו מיד כנפגע מכת חום (קירור אקטיבי מסיבי וחבירה לצוות טיפול נמרץ).
| הפרמטר | מנת יתר של אופיאטים (מדכאים) | הרעלת סמים מעוררים / אקסטזי |
|---|---|---|
| מצב הכרה | חוסר הכרה עמוק, חוסר תגובה (U) | ערפול הכרה, הזיות, חוסר מנוחה, פרכוסים |
| אישונים | מכווצים באופן קיצוני - "אישוני סיכה" | מורחבים (או מכווצים בשלבים מסוימים) |
| דפוס נשימה | איטית מאוד וכבדה (עד 6 נשימות בדקה), חרחורים | מהירה מאוד (טכיפנאה) |
| דופק וקצב לב | דופק איטי (ברדיקרדיה) וחלש מאוד | דופק מהיר מאוד (טכיקרדיה) ואי-סדירות |
| מצב העור והטמפרטורה | עור חיוור, קר, מזיע או כחלחל (ציאנוזיס) | עור חם מאוד, סמוק, יבש/מזיע (סכנת מכת חום) |
בפנייה לחולה עם חשד להרעלת סמים או מנת יתר, חיוני לבצע תשאול (אנמנזה) ממוקד ומהיר של הסובבים או של המטופל (אם הוא בהכרה), תוך סריקת הסביבה לחיפוש רמזים:
ניסיון לזהות במדויק את החומר הפעיל (תרופות מרשם, משככי כאבים אופיאטיים, סמי רחוב).
האם החומר נבלע, נשאף, או הוזרק (חיפוש סימני הזרקה בזרועות או ברגליים, נוכחות מזרקים ואמפולות בזירה).
הערכת משך הזמן שחלף מרגע החשיפה/הנטילה לצורך חישוב קצב ספיגת הרעל בגוף.
חובה קריטית: יש לחפש ולאתר את שאריות הסם, בקבוקי התרופות או האריזות המקוריות, ולהביאם פיזית יחד עם הנפגע לבית החולים לצורך זיהוי ומתן אנטידוט מתאים במחלקה לרפואה דחופה!
ודא שהזירה בטוחה עבורך (התמגנות בכפפות, מניעת מגע עם מחטים מזוהמות). פתח נתיב אוויר. בחולה מחוסר הכרה מחרחר, שנה את תנוחת הראש (אוזן בקו אחד עם הסטרנום) וסלק הפרשות במידת הצורך בזהירות רבה.
הענק חמצן בריכוז מקסימלי במסכה. במידה והמטופל סובל מדיכוי נשימתי קשה (נשימות איטיות או שטחיות מאוד), בצע הנשמה מסייעת או מלאה בעזרת מפוח להנשמה בשילוב מסכה ומנתב אוויר (Airway).
הערך דופק וסירקולציה. הזעק מיד צוות טיפול נמרץ לצורך מתן אנטידוט וביצוע אינטובציה במידת הצורך. במטופל שקרס לדום לב (ללא דופק ונשימה), התחל מיד בהחייאה מלאה (CPR) וחבר דפיברילטור (AED).
הערך רמת הכרה ומצב אישונים. חובה לבצע בדיקת רמת סוכר בדם (גלוקומטר) לכל מטופל עם שינוי במצב ההכרה, כדי לשלול היפוגליקמיה שמדמה באופן מלא מצבי ערפול הכרה והרעלות.
הוזעקת לטפל בצעיר מחוסר הכרה בחוף הים. לצדו נמצאו מזרקים משומשים ואמפולות של משכך כאבים אופיאטי מסוג הרואין. בבדיקתו הנך מבחין בנשימה איטית של 6 נשימות בדקה, חיוורון וזיעה קרה. כיצד תצפה לראות את האישונים שלו, ומהי הפעולה הנשימתית הנדרשת?